חלוקת נכסי קריירה: מה קורה לנכסי הקריירה של בני הזוג בגירושין?

האם חלוקת נכסי קריירה חלה בפרק ב'?

האם הלכת השיתוף חלה על "נכסי קריירה" – לאמור, בעיקר, כושר השתכרות מוגבר ומוניטין אישי?

במאמר זה מתייחס עו"ד זיו לוטנברג למספר סוגיות הקשורות לחלוקת נכסי קריירה בין בני זוג מתגרשים. אלה כוללים האם יש לחלק נכסי קריירה אצל זוגות ידועים בציבור או זוגות שלא , ואילו עקרונות משפטיים חלים על חלוקת נכסי קריירה בין בני זוג שאינם נשואים.

המאמר בוחן גם את המושג שיתוף נכסי קריירה, מגדיר מהם נכסי קריירה ודן בקריטריונים שיש לקחת בחשבון בעת חלוקתם. למשל, האם תשלומי נכסי קריירה צריכים להתבצע בסכום חד פעמי או בתשלומים? מתי ראוי לחלק נכסי קריירה, ומתן דוגמא מהפסיקה לאופן שבו חלוקה זו יכולה להתבצע.

על ידי מתן הסברים ברורים ותמציתיים של סוגיות משפטיות מורכבות אלה, מאמר זה נועד לסייע לקוראים להבין טוב יותר את תהליך חלוקת נכסי הקריירה במהלך הליכי גירושין או פירוק מערכת יחסים.

מתי הלכת השיתוף מסדירה את היחסים בין בני הזוג?

במקרים שחוק יחסי ממון בין בני זוג לא חל עליהם כגון במקרים של בני זוג שלא נישאו לרבות בפרק ב' או במקרים של נשואים לפני 1973 היחסים הרכושים בין בני הזוג מוסדרים על-פי הלכת השיתוף.

מהי הלכת השיתוף?

הלכת השיתוף – פרי ההלכה הפסוקה – קובעת חזקה לפיה בני זוג החיים בצוותא ומקיימים משק בית משותף, הרכוש שנצבר במשך חייהם המשותפים הוא רכושם המשותף המתחלק ביניהם בחלקים שווים, גם אם הוא רשום רק על שם אחד מהם, והוא כל עוד אין ראיות על כך שנתגבשה ביניהם כוונה אחרת.

בזמנו היו קיימים שני מבחנים שצומצמו עם הזמן וכיום הפסיקה אינה דורשת הרבה מעבר לכך שיהיו חיים משותפים תחת קורת גג אחת, ללא קרע או פירוד ממשים.

שיתוף בנכסי קריירה

בנסיבות מסוימות עשויים בני-זוג לעמול יחד, תוך מאמץ משותף, על הגברת כושר השתכרותו של אחד מהם. להשקעה זו פוטנציאל כלכלי ניכר. אם יפורק הקשר הזוגי מבלי שהיא תובא בחשבון, ייוצר פער בין שני בני-הזוג, ההולכים כל אחד לדרכו.

"נכסי הקריירה" שנצברו אצל אחד מבני הזוג הינם פרי השילוב בין מקורות שונים, שתמיכתו של קשר הנישואין הוא אך אחד מהם. חלק זה ראוי להביא בחשבון המשאבים העומדים לרשותם של בני הזוג עת מפורק הקשר הזוגי. זאת כברירת מחדל, שעליה יכולים הצדדים להתנות לפי הוראות הדין.

מה הם נכסי הקריירה?

באשר לשאלה מהם "נכסי הקריירה", יש להבהיר, מבלי להציב רשימה סגורה, כי מדובר בכושרו של האדם להשתכר, קרי: בשיפור הכושר להשתכר במהלך הנישואין. כושר זה מורכב, על דרך הכלל, פרט לכישוריו של האדם, גם מיסודות נוספים ובעיקר השכלה, ניסיון ומוניטין שנרכשו לאורך תקופת הקשר הזוגי.

כיצד מחלקים את נכסי הקריירה?

התפישה המתאימה לחלוקת "נכסי הקריירה", גם בגדר הלכת השיתוף, דומה לזו הגלומה בהסדר איזון המשאבים. יש לבחון את הפער שנוצר בין בני הזוג עקב הנישואין, ולאזן אותו בכסף או בשווה כסף. מדובר אך ורק בפער שנוצר במהלך הנישואין, עקב הנישואין. יש לגרוע מן הפער הזה את התרומה לכושר ההשתכרות שבאה מכישרון אישי וכן את זו שנוצרה קודם לתחילת הקשר הזוגי או לאחר שפורק.

כללי החלוקה והאיזון ייקבעו ממקרה למקרה.

כעיקרון, ישנם מספר מודדים לחישוב. נקודת המוצא עשויה להימצא בפוטנציאל ההשתכרות של בן-הזוג, המבטא את מימוש נכסי הקריירה שנצברו. מגדר חשבון האיזון יש להוציא את החלק שיש לייחס לכישרון האישי, ליכולת הטבועה באדם, לתקופה שלפני תחילת הקשר הזוגי ולתקופה שלאחר סיומו ולמרכיבים נוספים שאין להם תלות בקשר הזוגי. החלק שנותר הוא התוצר של המאמץ המשותף, ואותו יש לחלק ברגיל בין בני-הזוג בחלקים שווים.

האם מתחשבים במשך תקופת הקשר הזוגי ובנתונים נוספים?

כן יש להתחשב גם בנתונים נוספים, ובכללם: משך תקופת הקשר הזוגי, גילם של בני-הזוג ואופק השתכרותם, הפרשי ההשתכרות של בני-הזוג – בין ראשית הקשר הזוגי לבין סופו – נתונים על רכישת השכלה ועל צבירת ניסיון ומוניטין, וכן מרכיב הוויתור שעשה כל אחד מבני-הזוג עבור העזר שכנגד – ככל שניתן לאתר מרכיב זה.

האם משלמים תשלום חד פעמי?

על דרך הכלל, וככל שהדבר אפשרי ומועיל, הפסיקה מעדיפה שיטת התשלום החד-פעמי על פני שיטת התשלומים העיתיים. אולם אין לקבוע מסמרות. יש לבחון כל מקרה לגופו ויהיו בוודאי נסיבות שבהן יתאימו יותר תשלומים עיתיים. מקום שבו נקבע תשלום החד-פעמי, ניתן לרכך את החשש מפני הטלת נטל כבד מידי על המשלם בדרך של חלוקת הסכום למספר תשלומים שישולמו במועדים ובסכומים קבועים מראש.

באיזה מקרים נזקקים לחלוקה של נכסי הקריירה?

הצורך להיזקק לחלוקה של נכסי הקריירה יתעורר בעיקר במקרים מובהקים שבהם נוצר פער ממשי וברור בין בני הזוג מבחינת כושר ההשתכרות שלהם – פער שנובע מכך שאחד מבני הזוג נטל על עצמו ויתור משמעותי מבחינת ההתפתחות המקצועית והתמקד במרחב הביתי, ובכך אפשר לבן-הזוג האחר להשיא את כושר השתכרותו.

דוגמא מהחלטת בית המשפט

בפסק דין של בית המשפט העליון משנת 2007 קבע בית המשפט כי בנוסף לחלוקת הרכוש ולתשלומי מזונות הבעל ישלם סכום של 250,000 ₪ לאיזון נכסי הקריירה. סכום זה מפצה על הפער בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג כתוצאה מהנישואין, בהתבסס על הכנסות הבעל ושווי הפירמה שלו.

במקרה הספציפי היו פערי ההכנסות המשמעותיים בין הצדדים (הבעל הוא רואה חשבון עצמאי והאישה יועצת חינוכית), כושר ההשתכרות הגבוה יותר של הבעל נרכש במאמצים משותפים של שני בני הזוג. האישה תרמה למאמץ משותף זה בכך ששחררה את הבעל מאחריות משק הבית והטיפול בילדים, ואפשרה לו לפתח את הקריירה שלו כרואה חשבון עצמאי. מחזור החשבונאות השנתי של הבעל הסתכם בכ-800,000 ₪, ושווי המוניטין של המשרד שניהל נאמד בכ-700,000 ₪. לאחר הגירושין נוצר מצב בו הכנסות הבעל מעבודה היו גבוהות בהרבה מאלו של האישה. באותו מקרה גם הכנסות השכירות מכל הנכסים חולקו ביחס של שליש לאישה ושני שלישים לבעל.