האפוטרופוס הכללי אחראי, בין היתר, על הפקדת וקיום צוואות וירושות בישראל באמצעות הרשם לענייני ירושה. פעילותו של הרשם היא לטובתם של כל היורשים למיניהם (אם על ידי הגשת בקשה לקיום צוואה ואם על ידי חוק הירושות), כך הם יודעים שיש גוף ממשלתי וחוקי המפקח על ענייני הירושות בישראל. ברוב המדינות המתוקנות פני הדברים דומים. במאמרנו זה אנו מביאים את הרקע והעקרונות של צוואה לדוגמא. משרדנו הוא משרד עורך דין צוואה שירות מקצועי סביר והוגן. אם אתם מחפשים עורך דין צוואות או עו"ד ייפוי כוח מתמשך פנו אלינו.
אחת ולתמיד, עושים סדר בעניין בקשה לצו קיום צוואה
עד כאן באופן כללי ועקרוני, השאלה היא אם האינטראקציה של הרשם עם 'לקוחותיו' היא טובה, האם התהליכים לא נמשכים שם זמן רב מדי, האם המערכת מספיק נגישה, האם כל יורש פוטנציאלי יודע מה עליו לעשות במקרה של פטירה, איך לממש את הצוואה או הירושה, איך הוא מתמודד אם מתנגדים לצוואה, איך הוא מעביר חוקית את הרישום לרשותו, איך מוצאים עורך דין צוואה שירות מקצועי סביר והוגן ועוד ועוד.
כעורך דין צוואות השאלה שלנו במאמר הנוכחי הוא לא ברמת העיקרון, על כך צריכה הממשלה לתת מענה, כעורך דין ירושה תל אביב אנו נדון כאן בנושאים הרלוונטיים ליורשים וכיצד אפשר להקל עליהם. אך קודם מעט היסטוריה (למי שאוהב/ת…). לשכות הרשם הוקמו בשנת התשכ"ה-1965 בעקבות תיקון מספר 9 לחוק הירושה. ב-1998 הוקם 'מוסד הרשמים לענייני ירושה'. לפני כן היו בתי המשפט בישראל מטפלים ודנים בענייני הירושות. על פי חוק אפשר להגיש בקשה לצו קיום צוואה או לצו ירושה בבית דין רבני. אך בתנאי שכל הזכאים לירושה מסכימים לכך. מטרתה המוצהרת של החוק הייתה להקל על בית המשפט ולשפר את השירותים לאזרח.
צוואה לדוגמא
מה שמנחה את החלטות הרשם הוא קיום רצונו של המנוח, עד כמה שאפשר להגיע לכך או קרוב לכך. אם המנוח השאיר צוואה לדוגמא, יהיה יותר קל לקלוע לרצונו, אך גם אם לא, יקוים רצונו המשוער על ידי הוצאת צו ירושה. הוצאת צו ירושה היא לאו דווקא הוראה של הרשם לגבי חלוקת הירושה אלא היא משמשת כאישור של הרשם על זהותם של היורשים. לאחר כל הפרוצדורה והוצאת הצו (ירושה או בקשה לצו קיום צוואה) ייסגר תיק הבקשה.
אולם כאשר מתגלות בעיות מורכבות או נדרשים בירורים נוספים שהרשם לא יכול להכריע בנושאים אלו, מועבר התיק לבית המשפט לענייני משפחה. מכיוון שכל אזרח כמעט ואינו נצרך לשירותי הרשם לענייני ירושות לפיכך בשעת הצורך נוצר בלבול בנושא. כאשר המשפחה אינה יודעת כיצד בדיוק עליה לפעול כדי לממש את הצוואה שמגיעה להם על פי כל דין וכן כמה עולה לעשות צו ירושה אצל עורך דין. עיכוב באישור הצו גורם לסרבול ליורשים, הם לא יכולים לבצע שום פעולה בחשבון הבנק של המנוח עד לאישור הצו.
מתי קשה להסתדר בלי עורך דין צוואות
הבעיה בולטת בעיקר כאשר אין הסכמה בין היורשים לגבי אופן חלוקת הירושה, או כאשר מוגשת התנגדות לצו קיום הצוואה או לצו הירושה. תיקים אלו מועברים לבית המשפט לענייני משפחה, לפעמים מצטרף נציגו של היועץ המשפטי לממשלה כצד בעניין ואז קשה להתמודד מולם בלי עורך דין צוואות. לשכות רשם הירושות קיימות בארבעה מקומות בארץ, כל אחת מהם היא מחוזית, כלומר היא שייכת למחוז כולו. הערים שבהם ישנה לשכה מחוזית של הרשם הן: באר שבע, ירושלים, חיפה ותל אביב.
כל אזרח המגיש בקשה לצו ירושות או צוואות צריך להגיש אותה בהתאם למחוז שבו התגורר המנוח. הרשם מתבסס על חוק הירושה התשכ"ה-1965 שמגדיר את סמכויותיו של הרשם. וכן לפי תקנות הירושה התשנ"ח-1998 המגדירות את הפרוצדורה להנפקת צו קיום צוואה שירות מקצועי, צו ירושה וכן את הפרוצדורה למינוי מנהל עיזבון. כמו כן לפי דברי עורך דין צוואה שירות מקצועי האגרות השונות נקבעות לפי תקנות הירושה – אגרות הרשם, התשנ"ח-1998.
עורך דין צוואה שירות מקצועי הוגן
להלן הפרוצדורה: אם המנוח לא הותיר צוואה לדוגמא יגישו היורשים הפוטנציאליים בקשה לצו ירושה. במידה שהמנוח הותיר צוואה יגישו היורשים בקשה לצו קיום צוואה. בדרך כלל צריך להגיש את המסמכים פיזית ולצרף העתק של תעודת הפטירה והעתק של הצוואה המקורית או החלטה של בית המשפט המתירה להשתמש בצילום שאיננו העתק מהצוואה המקורית. אך במקרים מסוימים מתאפשרת הגשת הבקשה באופן מקוון. התנאים להגשה מקוונת:
- למגיש הבקשה יש קירבה ראשונה למנוח (בן/ת זוג / בן/ת / נכד/ה) או שנייה (הורה של המנוח / בנים/ות של הוריו / נכדים/ות של הוריו).
- את הצוואה המקורית צריך בכל מקרה להגיש לרשם באופן פיזי.
- לחילופין יש למגיש הבקשה היתר מיוחד מבית המשפט לענייני משפחה להשתמש בעותק.
- כאשר המנוח הפקיד את הצוואה המקורית אצל הרשם.
עד כאן באופן כללי לפירוט נוסף פנו אלינו ותקבלו ייעוץ מקצועי בשירות מקצועי סביר.
